היתר בניה – התהליך ומטרתו

החוק במדינת ישראל קובע, כי אדם
המעוניין לבצע שינויים מהותיים
בדירה, בקרקע או בכל נכס אחר, גם אם הנכס שייך
לו והוא רכושו הבלעדי – חייב הוא לקבל על כך היתר
מהרשות המקומית.
אז זהו, שאכן המקום בבית צר מלהכיל את יושביו,
הילדים מטיילים ביום על השיש במטבח, ובלילה
מצטופפים שלושה במיטה, ובקיצור – באו מים עד
שיפוץ… אבל המחשבה הראשונה שעולה לנו בראש

זה איך עושים את זה בלי שיראו,
איך מסתירים, ואיך דואגים לשמן את
הסביבה כדי שלא יהיו חס-וחלילה-
ירחם-ד' הלשנות כלשהן.
למעשה, הסיבה שאנו מחפשים
מיד ללכת על הלא חוקי והמוסתר –
מובנת מאוד, חוקי הבניה לא נכתבו
על ידי אברכים מאנ"ש. אנשים
הרחוקים מעולמנו ומהשקפת חיינו
יצרו אותם, ולא באמת נראה שזה
משהו שעשוי להיות לטובתנו.
בנוסף, בציבור שלנו אנו רגילים לעבוד שלא 'לפי
הספר', הכל נעשה בגמישות, הראש היהודי ידע
תמיד לסדר עניינים, לאַלתְֵּר ולמצוא את הדרכים
החילופיות. החוק – העמוס בבירוקרטיה גורם
לרצון אינסטינקטיבי לברוח ולנסות את המשעולים
האפורים.
זאת בלא להתייחס לעובדה הברוכה כי בציבור שלנו
המשפחות גדולות, ואינן מסוגלות לאפשר לעצמן
הוצאות גדולות מדי. עמידה בחוקים דורשת הוצאה
כספית משמעותית, לכן אנו מרגישים שנרוויח הרבה
מהתחמקות מהחוק.
אמנם, כאשר נשקול את הדברים, יתכן שנתחיל
לפקפק בכדאיות וברווחיות של ההסתרה, הן מבחינה
חברתית, והן מבחינה בטיחותית ותפקוד נכון של
המבנה.
גם מההיבט הכלכלי – האמת הפוכה. נכון לגמרי
שהוצאת היתר אינה נחשבת כזולה, אבל הרווח הוא
עצום, כפי שנרחיב בהמשך, והדברים אמורים אולי
דווקא לציבור שלנו, שכל כך שומר שלא לאבד כסף
ושלא להוציא הוצאות מיותרות, שכן כשאנו בונים
ללא היתר – יוצא לנו לפעמים יקר בהרבה יותר בסופו
של דבר, וכבר ידוע מאמר החכם – אין לי כסף לקנות
בזול.

הקורונה כמשל

לצורך העניין נעמיד את תקופת
הקורונה כמשל מצויין לתחום
הבניה. רבים מתוכנו חשבו בתחילת
המשבר כי החוקים שרירותיים
מידי, מטילים סגרים מהודקים
מידי, סוגרים מוסדות ועסקים
פורחים, לא נותנים לציבור החרדי
את הצרכים הבסיסיים שלו, וכו' וכו',
כי באמת בתחילת ההדבקה אף אחד
לא חשב שבדיוק לו זה יקרה, החבר
בכולל, השכן ממול, והמוכר בצרכניה – כולם נראו
בריאים וחזקים ללא שום תסמינים – אז נו, באמת,
למה שניצמד לחוקים המרובעים הללו… אבל בסופו
של התהליך התברר לכולנו כי החוקים הם לטובתנו,
והצילו לא רק את החיים של רבים מאיתנו, אלא גם
את הכלכלה ואת המשך החיים התיקניים, ודווקא
במקומות ובאיזורים שזילזלו – אכלו את הלב לאחר
מכן, כשהיו צריכים להתמודד עם גלי הדבקה חזקים
וקטלניים יותר רח"ל.
חוכמה בגויים תאמין, עלינו להבין שהאנשים שיושבים
'שם' אינם משועממים ואינם מחפשים להכביד על
האנושות. יש המון סיפורים שגרמו לכל חוק להחקק,

חלק מהם גם אסונות, ברור שכל אחד סבור ש'לי זה
לא יקרה', אבל כשזה חלילה קורה, אין החרטה יכולה
להשיב את התוצאות. ישנו פתגם שאומר שהחוקים
נחקקו בדם, וכשמדובר בחוקי בניה לפעמים זהו
דם, ולפעמים 'דמים מרובים' שאנשים זורקים לפח
האשפה, כי בסך הכל החוק שומר על בניה תקינה
ואיכותית, ושומר שהכסף לא יושם על קרן הצבי.
גם בירוקרטיה היא באמת דבר קשה ומעייף, אך
בסופו של דבר המאמצים נושאים פרי בעזרת ה',
וכשפונים לאדם הנכון גם חוסכים אותם. אדריכל טוב
לוקח על עצמו את כאבי הראש, ונותן ללקוח שירות
שפוטר אותו מלהתעסק מול הרשויות בעצמו.

התועלת של הוצאת היתר בניה

נניח לרגע בצד את חוקי המדינה, אשר באמת אינם
עשויים להיות תמיד לטובתנו, וננסה לשקול את
הדברים, הרי אם כל אחד יעשה רק מה שטוב וחשוב
לעצמו, נוכל לכתוב שלט ענק בכניסה ליישובים שלנו
'ג'ונגל ישראל'… כבני אדם, ובפרט כיהודים, האמונים
על 'ואהבת לרעך כמוך', אנו חושבים על זולתנו
לפעמים עוד קודם שאנו חושבים על עצמנו, מה
גם שבסופו של דבר הזולת של זולתנו – הוא אנחנו
בעצמנו…
להלן ננסה להעלות מספר נקודות חשובות, שההיתר
בא לפתור אותן, להיטיב עמן, או לסייע להן לקרות
בפועל, הנקודות שתועלנה להלן אינן לקוחות מתוך
ספריו של המחוקק, אלא ממחשבה פשוטה, בריאה
וישרה, ומניסיון שהצטבר במהלך השנים, תוך עיסוק
במגוון פרוייקטים במרחב הפרטי והציבורי.

דירה נאה גם לזולת

דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. זאת כבר אמרו
חכמינו ז"ל. אך ודאי שאין זה הוגן להרחיב את הדעת
על חשבון הצרת דעתו של זולתנו. אדם אשר משקיע
מכספו לעצב ולנאות את ביתו מבפנים – ובד בבד
מלכלך ומכער את כל סביבתו, ומשאיר את 'פחי הזבל'
מחוץ לדלת – קונה לעצמו שם רע אצל שכניו, ומזיק
בראש ובראשונה לעצמו.
הטענה ליופי ולאסתטיקה אינה משוללת צדק. כבר
הקדימו חז"ל ואמרו (מדרש רבה קהלת ז') "בשעה
שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו
והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו, ראה מעשי כמה
נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי,
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".
אך ההיתר אינו מסייע רק כדי למנוע מאיתנו שכנות
כאובה וטעונה. תהליך חוקי פועל לפעמים דווקא
בכיוון ההפוך, צרות עין וקנאה הן לצערינו תופעה
נפוצה כאשר מי מהשכנים רוצה לבנות, ולפעמים
הטענות שיש לשכן מושפעות מרגשותיו השליליים
כלפי הבניה, כאשר אין סיבה אמיתית למנוע את
ההרחבה המבורכת.
הבונה ללא היתר נופל לעיתים לויכוחי סרק ולמריבות
מיותרות עם השכנים, כאשר כל זה יכול להיחסך,
מאחר שהחוק דורש אמנם ממבצע השינויים
להתחשב ביופי הסביבה ובצרכי הזולת, אך היותו
נטול רגשות – מסייע לבעל הדירה ולשכניו לדעת את
הפרופוציה הנכונה בכל הקשור לעניני יופי וכדומה,
ודואג להעמיד את השכן על מקומו כאשר אין טענותיו
מוצדקות.

גזל היחיד או הרבים

החוק דורש מהאדם שמגיש את הבקשה, לשתף
בכוונותיו באופן מלא ומדוייק – את השכנים או את
השותפים בנכס – שהשינויים המתוכננים עלולים
לשנות גם את איכות חייהם, או להזיק לנכסיהם.
זאת על מנת לקבל את הסכמתם או את התנגדותם
לשינוי. התחשבות בצרכי הזולת (אור, שמש, אוויר)
הינה הכרחית, הן להמשך קיום היחסים החברתיים
התקינים עם השכנים, והן כדי לא לעבור על איסורי
גזל הכרוכים בכך.
אם הזכרנו כבר את ענין הגזל, כואב לראות אנשים
שפשוט גונבים שטחים לא להם. יוצא לנו לא אחת

להיתקל במקרים שאנשים סיפחו (או במילים
פשוטות יותר – שדדו) שטח של גינה או של גג ששייך
לכל השכנים, ואז, כשאחד מהשכנים רוצה לבנות
ממ"ד או להתרחב קצת – הם אינם מאפשרים את
ההרחבה כי זה פוגע להם בשטח הגזול (!!!), או שהם
מספחים לעצמם את הגג ורוצים שהשכנים יתחלקו
איתם בהוצאות שבעצם הם אמורים לשלם לבד,
וכמובן גורמים לנזקים וכו'. כשמגיעים לעניני ממון יש
ניסיונות קשים מאוד, אבל דברים כאלו אסור שיהיו
במחוזותינו, במיוחד שהם כרוכים גם בלא מעט חילול
השם.

איכות חיים

גם אם הגענו למצב בו כל השכנים מסכימים ברצון
לשינויים (מתוך לב טוב, או על מנת להשיג הסכמה
לבניה גם אצלם…), עדיין מחייב החוק בקשת אישור
מהרשויות, שכן מצב בו כל אחד יבנה ויתרחב בתוך
שטחו הפרטי ללא הגבלה – עלול להפוך ערים שלמות
למחסני מגורים, כאשר בכל רחוב קטן מהם תתאכסנה
אלפי משפחות, בצפיפות ובתנאי חיים בלתי אפשריים
(דמיינו לעצמכם תורים ארוכים של עשרות ילדים על
שתי נדנדות קרועות בגן השעשועים, רחובות הומים
בעשרות בני אדם עד השעות המאוחרות של הלילה,
שעות המתנה ארוכות על כל קניה של חלב או לבן
במכולת השכונתית, וכן הלאה).
החוק דורש מהרשויות המקומיות להגדיר – על פי
סטטיסטיקות מיוחדות – אחוזי בניה מותרים בכל
אחת מהשכונות בעיר, על מנת שלא להגיע לצפיפות
אוכלוסין, ובכך – למעשה – לתת את הביטוי
לגידול הטבעי של האוכלוסיה –
מחוץ לשכונות (על ידי
הקמת שכונות וערים
חדשות), הדבר מטיב
בסופו של דבר לנו,
לילדינו, ולאיכות חיינו.

בטיחות ונגישות

כבר הוזהרנו "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה
לגגך, ולא יפול הנופל ממנו". כללי הבטיחות משתנים
בכל עת על פי התנאים המיוחדים וצורת הבניה,
והאזרח הפשוט אינו מודע להם בדרך כלל, ואין לו את
הכלים לבצע חישוב אמיתי, מה קורה בשעת רעידת
אדמה או שריפה חלילה, ואיך נערכים לכך עוד בשעת
הבניה עצמה, או איזה מעקה נחשב למעקה תיקני
היכול להחזיק עומסים וכדומה. רק מהנדס שעבר
הכשרה מיוחדת לכך, יכול לקבוע באיזו צורה לבנות,
ובאלו חומרים להשתמש.
החוק המצריך להזדקק לאישור מהנדס טרם בניית כל
מבנה או עריכת שינוי במבנה קיים, מסייע לכל אחד
לקבל בעל כורחו את התנאים האופטימליים לבניית
מבנה תיקני, חזק ומוגן, אשר עונה על הדרישות של
"ונשמרתם לנפשותיכם".
ובסופו של דבר, זה גם משתלם, כי כאשר מתגלים
ליקויי בניה לאחר מעשה, הרבה יותר יקר וקשה לתקן.
כואב להווכח כמה אנשים מפסידים על ידי החלטות
פזיזות ונמהרות, ומאידך, כאשר הפרוייקט מלווה על
ידי אנשי מקצוע ומאושר כחוק – המרוויח העיקרי
הוא בעל הבית. במהלך עבודתי טיפלתי במבנה בית
המדרש המרכזי באחת החסידויות במרכז הארץ,
גבאי המקום לא חסכו שום מאמץ כדי שהכל יהיה
חוקי לגמרי. למפרע, ולאור הפיקוח המסיבי שמתקיים
במקום עקב הבניה בפועל, אפשר לומר בוודאות
כי אילו היינו מדלגים על עניין ההיתרים
והרישיונות – היינו מוקפים כיום
בצרורות של תיקים
משפטיים.

סוף מעשה במחשבה תחילה

את הצד הכואב של בניה לא חוקית, אני מכירה
לצערי, מהסיפורים שמגיעים אלי לאחר מעשה. אבל
כשאנשים נתקעים בבוץ ומגיעים רק אז – הרבה יותר
קשה לאשר ולתקן, זה לא שאין דרך חזור, אבל אם
היו באים לפני כן לבדוק, היכן אפשר להרחיב ומה
אפשר לעשות, יתכן כי היינו מוצאים פתרונות הרבה
יותר טובים, גם לדברים שנראים במחשבה ראשונה
כבלתי אפשריים, והיינו סוללים את הדרך לתוכנית
שתאושר בלי בעיה.
אין תחליף לרוגע שמרגיש אדם אשר בונה באופן
חוקי. דו"ח פתאומי מהרשויות הוא סיפור לא פשוט,
הוא עלול להוביל לקנסות כבדים או למאסר של
שנתיים. במקביל לכך ייתכן צו של הריסת המבנה
ותשלום ההריסה מכיסו של הבונה, מה שאומר בעצם
גם לאכול את הדג המקולקל וגם לקבל את המלקות,
או במקרה שלנו: גם לשלם לקבלן על הבניה, גם
לשלם לעירייה על ההריסה, וגם להישאר בסופו של
דבר בלי הנכס.
יש לדעת, כי במקרה של הלשנות או ביקור פקח
לאחר בניה לא חוקית, עדיין ניתן לפעמים להגיש
בקשה להיתר למפרע, מה שנקרא 'ליגליזציה', אך
לפעמים אין אפשרות לאשר את הבניה כמות שהיא,
ולמגינת לב יש צורך להרוס.
הגיעה אלי משפחה צעירה לאחר שקנתה דירה
והוסיפה לה מרפסת סוכה מבניה קלה ללא היתר,
אמרו להם שכולם בונים כך, גם השכנים לא התנגדו,
ובקיצור היה נראה שלא תהיה שום בעיה, אך למרבה
הצער, הייתה הלשנה מדייר של בנין סמוך, והם
נקלעו למשפטים וקנסות, למעשה ידעתי כי הסיכויים
לאישור המרפסת נמוכים מאד, אך היות שהמשפחה
פנתה מעצמה לאחד הפקידים בעירייה והובטח להם
שיהיה בסדר, התחלנו בהליך לליגליזציה. לצערנו

התברר שאי אפשר לאשר את המרפסת למרות
המאמצים והתחנונים, ואין מנוס מהריסת המבנה,
בנוסף לקנסות. כמה כאב הלב שבנוסף הם היו
צריכים לשלם גם על ההריסה. כמה כאב לב וכמה
עוגמת נפש וכסף היו יכולים להחסך אם היו בודקים
מראש, האם באמת ניתן לקבל היתר. בתכנון מקדים
היה אפשר למנוע זאת על ידי בניה בכיוון שונה, ועם
מעט יצירתיות יש פתרונות בס"ד לכל דבר.
לפעמים אחרי הלשנה, המחיר כבד גם אם לא
הורסים, שכן יש הוצאות גדולות יותר, כמו במקרה
של בעלי אולם אירועים שפנו אלי לאחר שבנו ללא
היתר. למעשה העירייה העלימה בתחילה עין ממה
שקורה שם, אך לבסוף הוחלפו פקידים בעירייה,
והללו נכנסו ללחץ מהמבנה הציבורי הגדול שנבנה
בלי פיקוח. למפרע הכניס הדבר את בעלי האולם
לעלויות מאוד מאוד כבדות, למשפטים ולכאבי ראש.
בס"ד הצלחנו לסייע להם לצאת מהענין, אך אם היו
פונים אלינו מלכתחילה היו חוסכים המון. אגב גם
מבחינת יופי חיצוני, המבנה שנעשה בצורה בלתי
חוקית רחוק מלהיות יפה ואסטטי, מה שחשוב מאוד
לאולם אירועים שאמור למשוך קהל לקוחות.
נקודה נוספת שחשוב לדעת: תפיסה של בניה ללא
היתר – נגרמת בדרך כלל מהלשנות, לאו דווקא
מהבניין עצמו, ואז הרבה הרבה יותר קשה לאשר
את הבניה, כי העיריה מתייחסת למתנגדים הללו,
מה שאין כן אם בונים עם היתר לפי החוק, אז גם
אם יש התנגדות – על פי רוב מקבלים היתר למרות
ההתנגדות.

ההיבט הכלכלי

כפי שפתחנו, יש הנמנעים מהגשת בקשה להיתר,
עקב העלויות המשמעותיות הכרוכות בכך, בדרך כלל
אלו הם זוגות צעירים אשר אין להם מימון מספיק,
אך בעיקר – אנשים שאינם בגדר 'חכם הרואה את
סוף מעשה במחשבה תחילה
את הצד הכואב של בניה לא חוקית, אני מכירה
לצערי, מהסיפורים שמגיעים אלי לאחר מעשה. אבל
כשאנשים נתקעים בבוץ ומגיעים רק אז – הרבה יותר
קשה לאשר ולתקן, זה לא שאין דרך חזור, אבל אם
היו באים לפני כן לבדוק, היכן אפשר להרחיב ומה
אפשר לעשות, יתכן כי היינו מוצאים פתרונות הרבה
יותר טובים, גם לדברים שנראים במחשבה ראשונה
כבלתי אפשריים, והיינו סוללים את הדרך לתוכנית
שתאושר בלי בעיה.
אין תחליף לרוגע שמרגיש אדם אשר בונה באופן
חוקי. דו"ח פתאומי מהרשויות הוא סיפור לא פשוט,
הוא עלול להוביל לקנסות כבדים או למאסר של
שנתיים. במקביל לכך ייתכן צו של הריסת המבנה
ותשלום ההריסה מכיסו של הבונה, מה שאומר בעצם
גם לאכול את הדג המקולקל וגם לקבל את המלקות,
או במקרה שלנו: גם לשלם לקבלן על הבניה, גם
לשלם לעירייה על ההריסה, וגם להישאר בסופו של
דבר בלי הנכס.
יש לדעת, כי במקרה של הלשנות או ביקור פקח
לאחר בניה לא חוקית, עדיין ניתן לפעמים להגיש
בקשה להיתר למפרע, מה שנקרא 'ליגליזציה', אך
לפעמים אין אפשרות לאשר את הבניה כמות שהיא,
ולמגינת לב יש צורך להרוס.
הגיעה אלי משפחה צעירה לאחר שקנתה דירה
והוסיפה לה מרפסת סוכה מבניה קלה ללא היתר,
אמרו להם שכולם בונים כך, גם השכנים לא התנגדו,
ובקיצור היה נראה שלא תהיה שום בעיה, אך למרבה
הצער, הייתה הלשנה מדייר של בנין סמוך, והם
נקלעו למשפטים וקנסות, למעשה ידעתי כי הסיכויים
לאישור המרפסת נמוכים מאד, אך היות שהמשפחה
פנתה מעצמה לאחד הפקידים בעירייה והובטח להם
שיהיה בסדר, התחלנו בהליך לליגליזציה. לצערנו

הנולד', המשמעות של החלטה מעין זו היא לפעמים
הפסד כפול פי כמה וכמה.
יש לדעת, כי גם אם הפקחים לא תפסו ולא ראו, ההבדל
בין חוקי ללא חוקי משפיע משמעותית על ערך הדירה.
וערך הדירה הוא דבר שיש לתת עליו את הדעת. גם אם
אתם לא חושבים לעזוב את הדירה לעולם, אי אפשר
לצפות את העתיד, אנשים רבים שסברו כך – נתקלו
במהלך הזמן בתהפוכות שאילצו אותם למכור את
דירתם ולעקור לדירה אחרת, לכן בכל רכישה של דירה,
ובכל בניה ושיפוץ, יש לשקול את ההשלכות על מכירה
עתידית של הדירה. הרבה נופלים בנקודה זו וחושבים
רק על כאן ועכשיו, ואחר כך מתחרטים מאוד (אגב,
נקודה זו חשובה גם לתכנון הדירה. יש המנסים לחסוך
אדריכלית, ומתכננים בעצמם את דירתם, לפי מנטליות
שהורגלו בה, ולפי אורחות חייהם, מה שייתכן שמתאים
להם, אך לא לרוב האנשים, ואילו היו פונים לאיש מקצוע,
או לפחות מתייעצים לפני הביצוע, היו יכולים להתאים
את החלומות שלהם באופן שלא יורידו את ערך הדירה,
אך על כך אפשר להרחיב בכתבה נפרדת).
לענייננו, נכס שהורחב באופן חוקי, מעלה באופן
משמעותי את ערך הדירה. מאידך, הרחבה לא חוקית,
לא תמיד תמצא חן בעיני הלקוח, מה שמוריד את
הביקוש לדירה באופן יחסי לגודלה ולכסף שהושקע
בה, וכפועל יוצא – גם את מחירה בשוק.
בנוסף לכך, הלקוחות הפונטציאליים לדירה, יהיו
בדרך כלל כאלו שהאמצעים העומדים לרשותם אינם
בלתי מוגבלים, והם לא יוכלו לוותר על ניצול סכום
המשכנתא המקסימלי שניתן לקבל מהבנק. כדאי
לדעת, שמבחינת הבנק – חלק הדירה שהורחב ללא
רישיון, לא רק ש'אינו קיים' ואינו מגדיל את השמאות
לדירה, אלא אף גורע מהסכום הסופי, כי הבנק ירצה
לבטח את עצמו גם למקרה בו הנכס יקבל צו הריסה
חלקי והוצאות ההריסה יפלו על הנכס. יש לקחת
בחשבון כי סכום קטן מידי של משכנתא, מוריד גם
הוא באופן יחסי לקוחות רבים, ובאופן בלתי נמנע –
מוזיל את מחיר הדירה.

ובקיצור, בעת שאתם לוקחים סכום כסף כה נכבד
ומשקיעים בדירה, חשוב ביותר לדעת האם הכסף ישיב
את עצמו, או שמא מדובר בהשקעה שחלקה הנכבד יורד
לטמיון.
ככלל, כדאי לדעת. לפני שקונים דירה יש מקום
להתייעץ עם אדריכל שעוסק ברישוי בניה ובעל ניסיון
מתאים, כדי לברר האם הדירה אינה בעייתית.
לא מזמן פנו אלי זוג מבוגר מהמרכז, לאחר שקנו דירה
להשקעה על מנת ליצור מקור הכנסה לימי הפנסיה.
הללו קיבלו הצעה של דירה בזול במזומן בלבד (וכאן
היתה אמורה נורה אדומה להידלק…), והם קפצו על
המציאה. לאחר תקופה נאלצו הללו למכור את הדירה,
ואז להפתעתם הלא-נעימה התברר שהדירה אינה
רשומה כדירה, ואי אפשר היה להוציא עליה משכנתא,
אלא רק לעשות עסקת מזומן. על ידי זה ערך הדירה
יורד מאוד, מכיוון שלא כל אחד יכול לאפשר לעצמו.
לסיכום עדיף דרך ארוכה שהיא קצרה מאשר דרך קצרה שהיא יקרה.
לפעמים דווקא היקר הוא חסכוני ביותר.

אז איך מתחילים?

על מנת להקל על הבנת התהליך, ננסה להסביר אותו
באופן כללי ובמילים פשוטות, בלי להיכנס לפרטים
המייגעים שבו. כמובן שאין אפשרות במסגרת
מצומצמת זו להרחיב בכל הפרטים, אך נוכל לתת כאן
את הפרטים הכלליים.
שלב א' – פונים אל 'עורך הבקשה'.
עורך בקשה יכול להיות אדריכל / מהנדס / הנדסאי (בניין או
אדריכלות), אשר יתכנן את הבנייה וילווה את תהליך
הרישוי. רק עורך בקשה – מוסמך להגיש בקשות
לוועדה המקומיות לתכנון ולבניה. היתר בניה נדרש על
אחד מהדברים הבאים: 1. הקמת בנין, 2. הריסת בנין,

3. שימוש חורג מתוכנית או מהיתר קודם (שימוש חורג
   הוא לתקופה מוגבלת לפי החלטת הוועדה המקומית).
   . 4. תוספת לבניין קיים שאינה שינוי פנימי בדירה. 5
   שינוי בבנין – בחזית או בשלד. 6. שינוי בבנין שנוגע

לרכוש המשותף. 7. שינוי בבניין המשנה את שטח
הדירה או את מס' היחידות.
שלב ב' – פונים למודד מוסמך אשר יצא לשטח
ויערוך תוכנית מדידה מעודכנת של המבנה וסביבתו
(על פי דרישות המערכת המקוונת).
שלב ג' – צילום המבנה ו/או המגרש המיועד לבניה
ואשר עליו מבוקש ההיתר, ע"י עורך הבקשה או מי מטעמו.
שלב ד' – לאחר שהחלטנו יחד עם עורך הבקשה
מה אנו רוצים לבנות, יגיש עורך הבקשה במערכת
המקוונת 'רישוי זמין', בקשה לתיק מידע כשלב
מקדים להגשת הבקשה להיתר. תיק מידע מאפשר
לבדוק את האופציות החוקיות לביצוע הבניה
המבוקשת, ונכלל בו מידע להיתר, הכולל הוראות,
הנחיות ודרישות לכל שלבי הליך הרישוי. ללא מידע
להיתר לא ניתן לבקש היתר. תיק המידע יתקבל לאחר
30 ימי עבודה מקליטת בקשה תקינה, ויהיה תקף
למשך שנתיים מיום קבלתו. לפני קליטת הבקשה
יבדקו בוועדה שהבקשה כוללת מפת מדידה עדכנית,
תצלומים של המגרש ואת פרטי המגרש – הבדיקה
אורכת מקסימום 5 ימי עבודה.
שלב ה' – תכנון. לאחר קבלת המידע להיתר, יתכנן
עורך הבקשה את הבניה המבוקשת לפי הדרישות
שהתקבלו בתיק המידע, כולל אישורים מגורמים שונים.
שלב ו' – לאחר שעורך הבקשה סיים לתכנן את
המבנה ויש בידיו את כל המסמכים שנדרשו במידע
להיתר – יגיש עורך הבקשה במערכת המקוונת
את הבקשה להיתר, כולל המסמכים והאישורים
וההצהרות הנדרשים. אם הבקשה הוגשה כראוי –
תיקלט הבקשה להיתר תוך 10 ימי עבודה (יש לציין,
כי אם לקחתם אדריכל שאינו מקצועי ודייקן דיו,
הבקשה עלולה להתעכב או להיתקע בשלב זה במשך
חודשים ארוכים במקרה הטוב, כאשר הבקשה חוזרת
הלוך ושוב מן עורך הבקשה אל הפקיד וחוזר חלילה).
שלב ז' – בעיריה בודקים בשלב זה האם הבקשה
שהוגשה תקינה. אם יש צורך בפרסום (עיתונים
מקומיים, דואר רשום, ומודעה בשטח) יתדרך אתכם

עורך הבקשה על אופן ביצוע הפרסום, לאחמ"כ
מעביר עורך הבקשה את התיעוד לפרסום ואת כל
החומר הנדרש לעיריה, ולאחר 21 יום מהפרסום –
ובמידה שלא הוגשה התנגדות, יועבר התיק להחלטת
ועדה. הזמן לקבלת החלטה תלוי בסוג הבקשה (בין
45 ימי עבודה ל 90- ימי עבודה).
שלב ח' – לאחר שהוועדה החליטה לאשר את הבקשה
להיתר, צריך עורך הבקשה להגיש לוועדה המקומית
מסמכים ודרישות לבדיקת העמידה בבטיחות במבנה
המוצע. לאחר שכל המסמכים התקבלו בוועדה
המקומית – תבצע הוועדה בדיקה של המסמכים תוך
מקסימום 30 ימי עבודה. תוקף החלטת הוועדה הוא
שנתיים מיום קבלת ההחלטה.
שלב ט' – באם הכל תקין, תתקבל מהוועדה המקומית
דרישת תשלום (אגרות בניה, היטלים והשבחות, וכן
דמי פיקדון אשר מוחזרים עם סיום הבניה, אם נעשתה
כפי ההיתר) תוך 10 ימי עבודה, כאשר לאחר התשלום

תוך 5 ימי עבודה יש לכם היתר בנייה בעז"ה. ההיתר
תקף לשלוש שנים מיום קבלתו.
שלב י' – במהלך הביצוע יידרש אישור תחילת עבודות
מהוועדה, אישור זה יושג על ידי האחראי לביקורת
על ביצוע העבודה (בד"כ המהנדס), לאחר שהעבודה
בוצעה כפי ההיתר, והעיריה עודכנה ובדקה בשטח
אם הבניה מתאימה להיתר, ולאחר שיובאו אישורים
נוספים שונים, יוחזרו דמי הפיקדון למבקש ההיתר.
זהו… כעת ניתן ליהנות מדירה נאה, בלב רגוע ושקט
מתוך הודיה לד'.